logo   logo
כניסה למערכת

יתרב אסדי: איפה אני? 
 

 

בילדותי אהבתי סיפורי אגדה. במיוחד אהבתי את הסיפור על סינדרלה. אולי משום שאני קצת סינדרלה בעצמי.

 

גדלתי כבת יחידה רוב שנותיי, רק כשהייתי בת 11 נולדו אחיי הקטנים. דבר לא חסר לי. תמיד קיבלתי את כל שביקשתי. ממש כמו נסיכה- כמו סינדרלה.

 

בכיתה ט' התהפכו להם חיי. עברתי ללמוד בבית ספר יהודי. מלכת הכיתה, התלמידה המצטיינת הפכה לפתע לבודדה, חסרת חברים, מתקשה בלימודים בעיקר בגלל חוסר שליטה בשפה העברית. החברים הטובים שלי היו הספרים, הספרים בערבית.

 

הגעתי לבית הספר בספטמבר 2006. בסוף אותו קיץ בו התחוללה בארץ מלחמת לבנון השנייה. ההתערות של הילדה ערביה בחברת ילדים יהודים לא הייתה פשוטה, בעיקר מנקודת המבט שלי.

 

בעבודה שלי בחרתי לעסוק בשאלות אותן מעלה הסכסוך הערבי- ישראלי. ובעיקר בשאלה איפה אני בתוך כל המאבק הזה? אני הילדה הערבייה, אני שחלק מבני משפחתי שירתו למען ישראל? באיזה צד אני עומדת? מה אני יותר: ישראלית, או ערבייה? חברי לכיתה בקרוב יתגיסו לצבא הגנה לישראל ואני? כמה רחוק השלום? המציאות לא פשוטה. למה אני חייבת להיות מעורבת בכל דבר גדול וקטן שקורה פה? בגלל שאני ערביה? מה ערביה זו לא תכונה טובה???

 

בעבודה שלי ניצבות שלוש סינדרלות. שלושתן נראות כדגם של אישה, שלושתן לבושות שמלה לבנה ככלה ביום חתונתה.

הראשונה, סינדרלה היפה, פלג הגוף העליון שלה עשוי מרשת ברזל, רשת המדמה גבול או גדר. רשת אשר מבעד לחוריה ניתן לראות כלואה את מפת ארץ ישראל, אותה פיסת אדמה, המקור לכל הסכסוך והמלחמות.

 

השנייה, סינדרלה החיילת הלוחמת עם הרובה והמדים. בה ביקשתי  להדגיש את הצד הלוחם הישראלי והערבי כאחד.

 

השלישית, סינדרלה המדממת. היא מתה, הרגו אותה, תקעו לה סכין בלבה. בה רציתי להדגיש את הכאב, את המוות את האובדן של הרבה אנשים הנהרגים בשני הצדדים.

 

הדמות הרביעית נבלעת בתוך מפת ארץ ישראל עליה מובלטים קווי הגבול המכונים הירוק והסגול.

 

העבודות נעשו בטכניקות מעורבות וחומרים שונים: תחבושות גבס, בדים, רשת לולים, עץ, נייר כסף ופייטים. וכן נעשה שימוש בReady made : מפת ארץ ישראל, נשק, סכין וחולצה.

 

תהליך העבודה גרם לי להעלות מחשבות, תהיות, רגשות מעורבים ושאלות רבות  על נושא הסכסוך הערבי – ישראלי. עתה ניתן לומר כי מצאתי תשובות לחלק מהשאלות המרכיבות את השאלה המרכזית בחיי: איפה אני? איפה אני בתוך כל הכעס הזה?

 

יתרב אסדי