העבודה שלי עוסקת בנושא שאותו כל אחד מאיתנו חווה בכל לילה- חלומות.

בחרתי להציג את הנושא בדרך של מיצב, כל החלל מנוצל, והאובייקטים הנמצאים בתוכו מעניקים לצופה חוויה חלומית.

הרצפה, המכוסה כולה בחומר מילוי לבן, מעניקה תחושה של ריחוף, תחושה דומה לזו המורגשת בעת שהאדם חולם. הצבע הלבן מעביר תחושה של טוהר ואסתטיות, ומקיף את הצופה כמעט בכל החלל.

החוטים המתוחים יוצרים קווים בחלל ונראים כרשת. הם מעסיקים את עיניו של הצופה אות מחשבותיו. הצופה מבקש להתחקות אחר מקורם של החוטים ויעדם , כל שמבטו מתרוצץ הלוך ושוב בכל חלל העבודה.

הרעיונות לעבודות ולאובייקטים המוצגים בעבודה עלו "תוך כדי תנועה", תוך כדי שעשיתי דברים אחרים כמו למשל להקשיב בכיתה בשיעור. כך צץ הרעיון לצייר את ציור הנמר במספר גליונות המוצבים במרחקים שונים זה מזה.

הגעתי לעסוק בנושא החלום, אחרי לא מעט מחשבה, למעשה, ביליתי חלק גדול משיעורי האמנות בישיבה על כיסא ובחשיבה עמוקה על כל מיני נושאים אפשריים ודרכים בהן אוכל להציג אותם.

ההארה הגיעה אלי תוך כדי שיעור מתמטיקה, ללא כל קשר לאמנות, למען האמת, הייתי די נרגש, באותו רגע הוצאתי דף ועט, והתחלתי לכתוב את כל מה שעלה לי לראש, אמנם, לא כל הרעיונות הוכנסו לתוך העבודה, אך הרעיון המרכזי נותר – החלומות. ניסיתי להעביר אל הצופה את החוויה, ההרגשות, התחושות והרגשות המלווים אותם, בין אם זה לקום מהמיטה מזיע, מוצף באימה ופחד מחלום רע, ובין אם זה לקום מופתע ולא להאמין שכל מה שקרה בחלום לא קרה באמת, וגם אם זה לקום ולא להאמין עד כמה החלום שחלמת לא היה הגיוני אף על פי שבאותו רגע בו הוא נחלם היה נראה שאין דבר יותר אמיתי ממה שאירע באותו חלום.

בתחילת התהליך עיינתי בספרו של פרויד "פשר החלומות", קראתי ולמדתי דברים שעזרו לי בתהליך ביצוע העבודה, ובעיקר בהצגת הנושא חלומות בדרך הראויה לו.

בנוסף בחנתי עבודות אמנות של אמנים שעסקו בנושא בעיקר אמנים סוריאליסטיים. הושפעתי בעיקר מסלבדור דאלי שמעבודותיו שאבתי את רעיון הפרנויה המתונה.

העבודה שלי מבקשת להעניק לצופה חוויה הדומה לזו שכולנו חווים בחלומות; תחושה של ריחוף, זרימה עם התוכן של החלום,  ויצירת הקשרים שאין בהם הגיון כלל.

חלומות נעימים!