|
גם הסוס עוד לא החליט
צבעי בד על בד כותנה, אקוורל על נייר
החלטתי לעסוק בפרויקט הגמר באהבה שלי לסוסים ולסגנון הרכיבה אותו אני לומדת: דרסז'. דרסז', רכיבה אומנותית, הינו ענף המתרכז בשיתוף הפעולה בין הסוס לרוכבו תוך ביצוע תנועות המזכירות ריקוד, ומבוססות על תנועות אותן מבצע הסוס בטבע במצב ריגוש. אך בדרסז', הן מתבצעות בשלווה ובהרמוניה לבקשת הרוכב. תנועות אלו בוחנות את יכולתו האתלטית, את גמישותו, ואת טווח התנועה של הסוס, וברמה האומנותית נבחנת הבעתו, המתבטאת ביופי התנועה.
גיליתי שכאשר אני מסתכלת בתמונות של סוסים מבצעים תנועות דרסז' יש לי פרפרים בבטן, תשוקה וציפייה להצליח לבצע אותן יום אחד עם סוס בעצמי.
הרכיבה והמפגש שלי עם הסוסים הוא עוגן, לעיתים מקום מפלט, אשר עוזר לי פעמים רבות להמשיך קדימה בטוחה ורגועה יותר בדרכי.
בעיני זו הייתה התשוקה האמתית והפשוטה ביותר אליה יכולתי להגיע, לכן בחרתי לצאת ממנה כנושא לפרויקט.
ברישומי הסוסים שלי ניסיתי להעביר את העימות בין קלילות התנועה לבין היות הסוס חייה גדולה וכבדה השוקלת מאות קילוגרמים. עימות זה הלהיב אותי וסיקרן אותי לנסות להעביר אותו בציור.
בחיפוש אחר הקלילות, הגעתי לבחירה בציור על בדים לא מתוחים בהשראת תערוכה שראיתי עם אימי במוזיאון תל-אביב ] . בנוסף, בחרתי להעביר את קלילות התנועה באמצעות קווים וכתמים בצבעי מים. האפשרויות המגוונות שניתנות בעבודה עם צבעי המים סיפקו לי עניין רב בתהליך העבודה.
הפרויקט בנוי כך שהוא מעניק לצופה הזדמנות להיכנס אל תוך עולמי האישי הנוגע לסוסים. מעין בועה אשר העומד מבחוץ אינו רואה ומבין את כל המצוי בתוכה. חלל מנותק מין הבעיות שבחוץ, בעל אווירה ייחודית - לעיתים סוערת ולעיתים מרגיעה.
מגיל צעיר ועד היום, לקיחת החלטות ובחירות הינו תחום מתסכל וקשה עבורי. כמעט אף פעם אינני יוצאת מרוצה וממשיכות לעלות בי תהיות, שאלות ומחשבות בנוגע לאותה הבחירה ("ואם הייתי בוחרת באפשרות השנייה? היכן הייתי היום?").
במהלך השנה הגעתי לצמתים שונות ורגעים בהם הייתי צריכה לקחת החלטות בנוגע לחיי הפרטיים ובנוגע למקום השנת שירות אליו ארצה להגיע בשנה הבאה.
באופן טבעי, גם הרישומים שלי החלו לתת ביטוי לתסכול שאפף אותי באותם ימים של לקיחת החלטות והתלבטויות. והסוס, שהלך איתי לכל אורך הפרויקט, החל גם הוא להתלבט ולחשוב על כיוונים אחרים בהם הוא יכול לצעוד.
|