|
רגעים של זיכרון
אקריליק ורישום על בד
כשהתחלתי לחשוב על רעיון לפרויקט הגמר באמנות, רציתי שזה יהיה נושא שקשור אליי באופן רגשי ואישי, מיד חשבתי על סבתא שלי. על החיים הקשים, המטלטלים והטראומטיים שהיא עברה בעקבות השואה. הקשיים של העלייה לארץ ישראל וההסתגלות לחיים החדשים בארץ. חשבתי על סבתא כי הקשר שלי הוא קשר מיוחד. סבתא גידלה אותי מאז היותי תינוקת והייתה שם בשבילי תמיד עד היום. בנוסף על כך כל הנושא של שואת היהודים מעניין אותי וקרוב מאד לליבי.
התלבטתי כיצד יהיה נכון להעביר את הדברים, באילו דימויים לבחור ובאילו טכניקות ואמצעים אמנותיים יהיה נכון להשתמש.
בחרתי להשתמש בזיכרונות המשמעותיים של סבתא מתקופת ילדותה, מהשואה ומהעלייה לארץ, התחלת החיים החדשים והקמת המשפחה. סבתי זוכרת שלפני השואה אבא שלה היה לוקח אותה באופניים למשפחתה שגרה בכפר הסמוך. מתקופת השואה השתמשתי בדימוי הקשור בזיכרון חזק של סבתא בו היא רואה במו עיניה כיצד אימה, אחיה הקטן וסבתה נרצחים בבורות הירי. והזיכרון מהתקופה שלאחר השואה קשור בעלייה של סבתא לארץ ישראל יחד עם התקווה לחיים חדשים וטובים כשהכל נשאר מאחור.
בנוסף לכך, סבתי נוהגת לתת לי בכל חג ויום הולדת כסף אשר אותו היא מכניסה במעטפה מיוחדת עליה היא תמיד כותבת לי את הדברים שהיא וסבי מאחלים לי מכל הלב. דרך המכתבים האלה אני מכניסה את עצמי לעבודה, כדי שתדע שאני כאן בשבילה כל הזמן, בכל רגע וזיכרון שלה ושאני הניצחון הקטן שלה אחרי מה שעברה.
סבתא שלי מתבגרת מיום ליום והזיכרונות שלה אט אט מיטשטשים וחלקם אפילו נעלמים. אני מביעה את הטשטוש של זיכרונותיה באמצעות האופן שבו ציירתי את הדמויות, על גבול ההפשטה עם טשטוש אשר מקשה על הצופה לזהות מה בדיוק קורה ביצירה ומי נמצא בה.
סבתי היא דמות חשובה לי מאוד, משמעותית ומשפיעה על חיי, היא האישה הכי גיבורה בעולם בשבילי ששרדה דברים בלתי אנושיים וממשיכה לחיות באופטימיות, צחוק ושמחת חיים למרות מה שעברה. היא אישה אוהבת, מחושבת, חייכנית ותעשה הכל למען משפחתה ואלו הסיבות למה העבודה הראשונה והגדולה שלי באמנות, היא עליה.
העבודה שלי היא תוצאה של תהליך חשיבה מורכב: עיבוד של רעיונות שונים חשיבה על אופן הביצוע, ניסיונות שונים ומגוונים שהציפו בי כל העת רגשות רבים. העזרה אותה קיבלתי מהחברים ומהמנחות שלי עזרה לי לקבל את ההחלטות שקיבלתי ואני שמחה מהתוצאה ומהבחירה המקצועית שעשיתי כאמנית.
|