ליל הבדולח הוא אירוע שבעיני מסמל את הגזענות והשנאה שיכולה להיות אצל בן אדם. שריפתם של ספרים ופגיעה ברכוש ובתרבות של היהודים רק בגלל שהם יהודים, זאת גזענות בעיני.
אני יושבת בבית, שומעת את כל מה שקורה במערכת הבחירות שעברה.
אני שומעת את כל הקריאות הגזעניות נגד הערבים או השמאלנים וחושבת לעצמי: אנחנו חיים היום, שמונים שנה אחרי ליל הבדולח ובכנסת מדברים על חוקים שקובעים שיש עם אחד מעל השני באותה המדינה. על חוק שקובע מה יכנס לתרבות הישראלית רק על פי מה שנראה נכון לשרת התרבות שלנו.
אני יושבת וחושבת לעצמי איך אנחנו העם היהודי שעבר את השואה ואת אירועי ההסתה האלה כלפינו יכול לעשות את אותם הדברים הגזעניים האלה שמונים שנה אחרי כלפי עם אחר?
איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו, שבמדינה הדמוקרטית בה אנחנו חיים יש חוקים כל כך לא דמוקרטיים? חוקים שבאים לבטל דעה של אדם אחר רק בגלל שאין לו את אותה הדעה כמו שלי?
שואת יהודי אירופה התחילה מגזענות ושנאה כלפי אדם אחר שהוא לא כמוני. האם המציאות שאנו חווים היום בארצנו כאשר ישנם עדיין ניצולי שואה בקירבנו דומה למציאות של אותה התקופה שלפני השואה?
מבקשת מכל אחד מכם לחשוב על כך.