logo   logo
כניסה למערכת

 

 

 

במבט אישי

טכניקה מעורבת : קרטון, פלסטיק, בדים, ניילון, אקריליק ורדי מייד.  

 

געגוע. זו התחושה הראשונה שהרגשתי כאשר בחרתי תמונות לפרוייקט.

כל תמונה ותמונה הציפה אותי בזיכרונות מהטיול העוצמתי והמסעיר שחוויתי עם משפחתי בתאילנד.

נזכרתי בריחות הרחוב - ריחות של אוכל וזבל מעורבים יחדיו. נזכרתי ברחובות בנגקוק הומי האדם - רחובות עמוסים בעשן וזבל,  לעומת נופי הים והג'ונגלים בקופיפי ובצ'אנג מאי.

נזכרתי בטיולים הארוכים ובנופים המרהיבים. נזכרתי בטעמי הפירות המיוחדים ובעיקר באננס הטרי, אך במיוחד נזכרתי באנשים.

אנשים קטנים ומלאי שמחת חיים ומאירי פנים, אנשים שמחייכים בכל הזדמנות ונהנים מכל רגע בחיים. אותם אנשים שחיים את חייהם באושר גדול למרות שלחלקם אין נעליים לנעול לרגליהם, בגדיהם בלויים והמקלחת היחידה שהם מכירים היא הנהר ליד ביתם הקטן והעלוב. למרות כל זה הם מאושרים ממה שיש להם, ובעיקר מהטבע העוצמתי שסביבם, היודע להעניק להם פרנסה ושלווה ועל כך הם יודעים לכבדו, אך גם להתייחס אליו ביראה ובחש, כי הם מכירים בכוחו ובעוצמתו ההרסניים.

בזכות אנשים אלה שפגשתי בדרכי, הבנתי שצריך לחייך ולשמוח גם כשהמצב קשה ולהוקיר את היום יום. הבנתי שאת האושר לא אמצא בכסף ובחומריות,  אלא ברגעים ובחוויות עם המשפחה והחברים. 

 
 

 

 

 

 

 

  בר רעות חכם