ט"ו בתמוז, 27.6.10

מר אייל בצר, ראש מועצת עמק יזרעאל, הגב' חנה פרידמן, סגנית ראש המועצה, הגב' רחל שחורי, מנהלת אגף החינוך במועצה, הגב' אלישבע טסלר, מפקחת בית הספר מטעם משרד החינוך;  הורים,  אנשי הצוות החינוכי,  בוגרי בית הספר היקרים,

זהו רגע מכונן עבורכם התלמידים המסיימים היום פרק בחייכם, הינכם בוגרים של מערכת החינוך. וגם עבורנו אנשי בית הספר "עמקים-תבור" הנפרדים ממחזור י"א  שלנו, 84 בנות ובנים.

בית הספר שאף לשמש לכם הבוגרים מוסד חינוכי המשלב לימודים , יצירה, חשיבה מקורית ועצמאית יחד עם חינוך ערכי, תרבותי ואזרחי.

תודה להורים, לוועד ההורים בראשות אורי שובל, למועצה האזורית ולמשרד החינוך שסייעו לנו רבות  למימוש דרכנו החינוכית.

תודה למחנכות המסורות: אורית, דבי, בת אל ורחל וליועץ החינוכי נח, שליוו אתכם בנאמנות רבה.

תקוותנו היא שעם יציאתכם היום לדרככם החדשה, בוגרי "עמקים-תבור" היקרים, תשכילו  למצות את שקיבלתם מהוריכם, וממוריכם – תעלו , תפרחו ותשגשגו בכל מעשיכם.

אנו, שנשארים כאן בבית הספר, נלווה אתכם באהבה מרחוק ותמיד נראה בכם חלק מאיתנו, נשמח לפגוש אתכם בצמתי החיים, ונתגאה בהישגיכם. מי ייתן ויחזרו אלינו חלק מכם שייטול  עימנו חלק במשימה החשובה כל כך של חינוך הדור הבא.

נאחל גם שמדינת ישראל ומנהיגיה ישכילו להעצים את כוחו של החינוך הציבורי, ויאפשרו לטובים מכם הרואים, כמונו, בחינוך אתגר מרתק וייעוד, לבחור בדרך זו בלב שלם ובלי לחשוש לביטחונם הכלכלי. בימים אלו מקומת בכנסת שדולה לקידום מעמד המורה בהובלתה של ח"כ בד"ר עינת ווילף. נלווה צעד אמיץ זה בתקווה.

בחרתי לסיים בשירו של רוברט פרוסט,  שרבים מכם הכירו ולמדו במהלך שיעורי האנגלית בבית הספר. הפעם בלבוש עברי. השיר עוסק בבחירות שאדם עושה בחייו,  בחירות הסוללות את דרכו והופכות אותה לדרך הייחודית שלו. כיום , בוגרים יקרים, אתם נמצאים באחת מצמתי הדרכים הללו, מתבקשים להכריע ולבחור ואני, בשם צוות בית הספר, מאחלת לכם הצלחה בהמשך.    

  נורית

הדרך שלא נבחרה

רוברט פרוסט

תרגום: עדנה אולמן- מרגלית

שתי דרכים נפרדו ביער עבות
לא שתיהן בשבילי; הצרתי על כך
נעצרתי מולן לזמן ממושך
לארכה של אחת הרחקתי ראות
עד לנקודה פתולה שבסבך
לשנייה אז פניתי, כמותה מפתה
ואולי במעט מצודדת יותר
רמוסה קצת פחות, כך לי נדמתה
עשביה שעליה פחות עבתה   - -
בעצם דמו הן כמעט בלי הכר
בשתיהן כאחת ריצד שם האור
על מרבד בתולי של עלי השלכת
אז אמרתי, לזו יום אחד עוד אחזור!
אך לא: שכן דרך נמשכת
ידעתי, מכאן לא אשוב עוד ללכת
ברבות הימים, בשנים הבאות
איאנח בחזרי לספר איך אי-שם
משתי הדרכים שביער עבות
בחרתי בזו שהלכו בה פחות
ופה הרי כל ההבדל בעולם.