תחושה ראשונה

"חיוך הוא הקו הקצר ביותר בין שני אנשים"  (ויקטור בורגה)

בתחילת התהליך חשבתי שהפרויקט שלי יעסוק בפרחים, אך הבנתי שחוץ מהאהבה לצייר אותם, אין לי שום רצון לבטא את עצמי דרכם.

תוך כדי התלבטויות רבות התחלתי לרשום חפצים שונים (טבע דומם). אני מאד אוהבת רישום בעפרון המאפשר לי ליצור ציור מדויק והתוצאות המתקבלות הן ברורות וריאליסטיות מאוד.

פעמים רבות ראיתי שהנושאים בעבודות הגמר של תלמידי אומנות רציניים ועצובים, ואני רציתי להכניס שעשוע והומור לפרוייקט שלי. הרישום מבחינתי הוא בעל אופי רציני מטבעו בגלל חוסר הצבעים.

תחילה ניסיתי לצייר באקריליק ובצבעי שמן, אך שניהם גרמו לציורים שלי להראות ילדותיים מידי, לטעמי.

בסופו של דבר הבנתי שהרישום הוא הדרך הטובה ביותר להביע את רעיונותיי ולבטא את כשרוני. כעת נשארה השאלה איך להכניס הומור לציורים.

באופן אישי אני מאד מתחברת לסוריאליזם ומושפעת ממנו. בהשראת מגריט ובעזרת החיבורים המשעשעים שניסיתי ליצור ברישומים, הצלחתי לשבור את הרצינות של הרישום ולהכניס לתוכו את ההומור שרציתי.

הקשר האישי שלי לעבודה

כשמגיעים לארץ חדשה, קיים הקושי להבין את ההומור שבשפה החדשה. אני נתקלתי בבעיה זו כאשר עליתי לישראל. בהתחלה היה לי קשה להבין את הבדיחות המקומיות ואנשים לא תמיד הצליחו להבין את ההומור שלי. בעזרת האומנות יכולתי להביע את עצמי ואת הצד המצחיק שלי, מה שלא תמיד הצלחתי בתקשורת המילולית.