משלחת בני נוער לגרמניה :   

שכבת י' תשע"ג  12.7-24.7.2013

זה יותר מעשור מתקיים בבית ספרנו פרויקט דו קיום עם שכיננו מהכפר איכסאל בשיתוף עם שני בתי ספר על יסודיים  בעיר בון שבגרמניה.

השנה פרויקט  עטור פרסים זה יצא לדרך במתכונת שונה מהרגיל כאשר התברר שהתלמידים מבית הספר באיכסאל לא יוכלו לקחת חלק בתהליך עקב צום הרמדאן המתקיים בזמן הנסיעה לגרמניה.

לאור זאת ישבנו ובנינו תהליך הכנה ותוכנית מסע ייחודית  לקראת המפגש בין נוער ישראלי יהודי  לבין בני הנוער מבון שבגרמניה.

מטרת הפרויקט הייתה לחשוף בפני בני הנוער  את השוני בין התרבויות השונות, תוך דגש על לימוד הנרטיב של כל צד והתמקדות במהות היחסים בין בני האדם החיים בחברה רב תרבותית. בתוכנית הביקור הושם דגש על נושא זכויות האדם והאזרח והפגיעה בהן בעבר ובהווה וזאת באמצעות סיורים מודרכים, דיאלוגים וסדנאות שונות.

ההכנה למסע כללה 7 מפגשים: סדנת פתיחה והיכרות, סמינר לימודי של ארבעה מפגשים בנושא גרמניה לפני ואחרי המלחמה אותו הנחתה נעמה אגוזי, סדנת גיבוש נוספת וערב שיגור עם ההורים.

ב- 12.7 יצאה המשלחת ובה 16 תלמידי כיתות י' – 14 בנות ושני בנים למסע של שבועיים בגרמניה, בברלין ובבון. יחד איתי הח"מ ריכזה וליוותה את המשלחת שושי אהרונסון.

חברי המשלחת הם: טופז דורי, שי אפריאט, מור יוסף, דורין קפח, שיר ממן, שקד אלפס, היא לי עצמון, שקמה מענית, עפרי בן אבי, שחר רייקין, רונה ברקן, עופרי כהן, מורן תורג'מן, שחר ברקן, מיכל בן מחום ואורין בן דרור.

בשבוע הראשון ביקרנו בבון, בקלן ובסביבה, שנקראת חבל הריין.  תלמידי המשלחת התארחו אצל משפחות הגרמנים, ביקרו בבתי הספר וחוו את אורחות החיים של בני הנוער המארחים. חשוב לציין: להתארח בבית זר במשך שמונה ימים זוהי משימה לא פשוטה ולצד סיפוק גדול גם היו קשיים לא מעטים שהתלמידים שלנו היו צריכים להתמודד איתם.

לאחר שמונה ימים עמוסים בחוויות ומסיבת פרידה עם ההורים והתלמידים נסענו לברלין, אחת הערים המרכזיות באירופה ובעולם כולו. שם לנו כולנו יחד במלון ועברנו חמישה ימים של סיורים חווייתיים ולימודיים.

במהלך השהייה בגרמניה למדנו והכרנו ביחד את התרבות וההיסטוריה של שני העמים:

את הצד היהודי למדנו בביקור בבית הכנסת בבון ומתוך הסבר על היהודים שכיום בוחרים לגור בגרמניה. עמדנו על ההיסטוריה הקשה והמורכבת של יהודי גרמניה ואירופה במהלך השואה כאשר ביקרנו במחנה הריכוז זקסנהאוזן ובוילה ואנזה, המקום בו גיבשו את הפתרון הסופי ליהודי אירופה.

לצד הגרמני נחשפנו בביקור מעניין ביותר במוזיאון הממשלה למדנו על ההיסטוריה של גרמניה בשישים שנה האחרונות: איך הצליחה האומה הגרמנית לאחות את השברים לאחר מלחמת העולם השנייה ולהקים מדינה חדשה לגמרי,  גרמניה המערבית. דגש מיוחד במהלך השהייה בברלין הושם על החלוקה בין גרמניה המערבית לבין גרמניה המזרחית, דבר שעניין מאוד את התלמידים.

בסיור מרתק ברובע קרוייצברג בברלין, שם גרים מהגרים רבים ממוצא איסלאמי עמדנו על הסיבות השונות להגירה ועל קשיי היום יום שהם חווים כמהגרים בארץ זרה. למדנו איך הגרמנים מתמודדים בסבלנות רבה עם תופעה זו הנוגעת ישירות לנושא של זכויות האדם והאזרח וחיים בחברה רב תרבותית.

במהלך המסע נוצר קשר עמוק ומיוחד בין התלמידים שלנו לבין התלמידים הגרמניים. מדהים לראות איך בחלוף שני דורות בלבד, כמעט 70 שנה לאחר המלחמה, אין יותר שנאה בין שני העמים והיכולת לסלוח - מבלי לשכוח - מאפיינת את בני הנוער של היום. דוגמא לכך ראינו לאחר הביקורים הקשים והמרגשים במוזאון ההיסטוריה של גרמניה, במחנה הריכוז זקסנהאוזן ובוילה ואנזה. אם במהלך הסיור נשמעו אמירות כגון "איך אני אוכל להיות חבר שלהם, עכשיו שלמדתי מה שהסבים שלהם עשו" - ניתן היה כבר בסוף הסיור לראות את התלמידים שוב ביחד, משוחחים ומתחברים.  

עם זאת יש להדגיש  שלאורך כל המסע נושא זה ליווה את התלמידים שלנו בצורה מורכבת ורגשית ביותר ע"י השאלות: "מה הם חושבים על השואה?"  "איך הם מרגישים?" "למה הם כל כך אדישים לנושא של העבר שלהם?" "האם הסבים שלהם היו נאצים?"

הרבה מחשבות ושאלות מסוג זה נשארו כחומר למחשבה ואולי פתוחות לסדנאות ודיונים בביקור הגומלין שלהם בארץ.

ב-25.7 נחתנו בארץ, עמוסים בחוויות מרגשות ביותר, הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית וערכית. חזרנו עייפים אך מאושרים, עם ציפיות רבות למפגש הסיכום להמשך הגיבוש של הקבוצה המיוחדת כל-כך לקראת האירוח של המשלחת מגרמניה בחופש פסח הבא.

                    סיכם וצילם: עמית (בולק) לביא